יש פרידות שמרגישות כמו טעות של היקום שהסיפור הזה לא היה אמור להסתיים ככה.
הרבה נשים מתארות את אותה תחושה.
מהרגע הראשון
החיבור הרגיש אחר.
משהו מוכר.
משיכה חזקה.
הרגשה שמצאת אדם נדיר.
וכשקשר כזה מסתיים
הכאב שונה מפרידה רגילה.
כי זה לא מרגיש רק כמו אובדן של אדם.
זה מרגיש
כאילו איבדת את מה שהיה אמור להיות שלך.
בתוך כל אחת מאיתנו
יש תמונה פנימית של אהבה.
רעיון של קשר
שבו נרגיש סוף סוף בבית.
וכשמישהו נכנס לחיים שלנו
ומתאים אפילו חלקית לתמונה הזאת
הלא מודע מזהה אותו מיד.
הקשר מקבל משמעות גדולה מאוד.
לא מעט פעמים
כבר בתחילת הקשר
יש גם סימנים אחרים.
תחושה של חוסר יציבות.
דברים שלא ממש מסתדרים.
אבל כשנדמה לנו שמצאנו קשר נדיר
קורה משהו אחר.
אנחנו מתחילות להסביר.
להצדיק.
להקטין את מה שהרגשנו.
משפט שלא הסתדר
מקבל פרשנות.
התנהגות שפגעה
מקבלת הסבר.
וסימנים שהיו אמורים לעצור אותנו
נהיים חלק מהסיפור
שאנחנו מספרות לעצמנו.
וכשהקשר מסתיים
מתברר דבר נוסף.
לא רק שנפרדנו מאדם.
אנחנו נפרדות גם מהסיפור
שהאמנו בו.
האדם שפגשנו
והתמונה שהתעוררה בתוכנו
אלה שני דברים שונים.
וברגע שמתחילים להפריד ביניהם
אפשר להתחיל לראות את הקשר
כפי שהוא באמת היה.