יש פרידות שבהן את לא נפרדת רק מאותו אדם, מאותה זוגיות או מאותו חלום,
יש פרידות שמטלטלות משהו הרבה יותר עמוק בזהות שלנו
את מוצאת את עצמך במקום מאוד מבלבל: את רוצה להיות ליד אנשים, אבל לא מסוגלת להכיל אותם.
את רוצה חברות חדשות, אבל בו זמנית משתוקקת רק לקצת שקט.
את מפחדת מאוד להיות לבד, והדבר הראשון שצף הוא הרצון לרוץ לקשר הבא
לצאת לדייטים, להיכנס לאפליקציות,
להכיר… רק לא להרגיש את הריק והחוסר הזה.
ואז את מסתכלת מהצד על חברות שכבר נפרדו
וכבר נמצאות בקשר אחר, ושואלת את עצמך:
למה אני עדיין כאן?
אבל האמת היא שיש קשרים שנוגעים בנו עמוק.
קשרים שמטלטלים את האמונה שלנו בעצמנו,
את האמון שלנו בעולם ואת כל מה שחשבנו שאנחנו יודעות על מערכות יחסים.
ואז אנחנו כבר לא בתקופה של סימני קריאה
אנחנו בתקופה של סימני שאלה.
מי אני עכשיו?
מה אני צריכה?
מה אני באמת רוצה?
למה אני לא מצליחה פשוט להתקדם?
בדיוק על המקום הזה רציתי לדבר איתך
בפרק השני של הפודקאסט שלי
כי דווקא בתוך המקום הזה , שמרגיש כרגע כמו
כאב, חוסר וריק גדול
מתגבשת בתוכך האישה שאחרי.
האישה שכשהיא יוצאת לדייט,
היא כבר לא שואלת:
האם יבחרו בי?
האם ירצו בי?
האם אני מספיק טובה?
מה צריכה לשנות בי כדי שיקבלו אותי?
אלא מגיעה ממקום אחר לגמרי ושואלת:
מה אני רוצה?
מה חשוב לי?
האם הוא מעניין אותי?
האם נעים לי?
האם אני בוחרת בו?
האישה הזאת היא לא איזו תיאוריה רחוקה
על החיים שיכולים להיות לך.
היא כבר אצלך, בתוכך
היא יושבת על הספה ומחכה פשוט שתפתחי לה את הדלת אליך.
בפרק הזה אנחנו צוללות בדיוק לזה
על מה שקורה לזהות שלנו אחרי פרידה משמעותית
על הפחד מהלבד
ועל למה דווקא המקום שאת כל כך רוצה כבר לברוח ממנו,
הוא המקום שבו משהו חדש ושלם מתחיל להיבנות.
באהבה,
קרן 
