בין שאת מודעת לכך ובין שלא, את תמיד זורעת משהו. והחיים תמיד יגיבו כהשתקפות.

כל מחשבה שאת בוחרת, כל מילה שאת אומרת, כל פעולה שאת עושה, היא זרע חדש. ומה שאת רואה היום בחיים שלך לא נולד אתמול. הוא הצטברות של בחירות קטנות, של מחשבות שחזרו שוב ושוב, של כוונות שלא תמיד שמת לב אליהן.

מאיזה מקום נובעת הפעולה?

אם כל פעולה היא זרע, השאלה אינה רק: ״מה אני עושה?״ אלא: ״מאיזה מקום נובעת הפעולה הזאת?״

האם היא נובעת מפחד, מחוסר ביטחון, מהצורך לשלוט, להרשים, להגן על תדמית?

או שהיא נובעת מבהירות, מנוכחות, מתחושה צלולה של הבנה?

אותה פעולה בדיוק יכולה לצמוח אחרת לגמרי, תלוי באדמה שממנה היא יצאה. אפשר לשלוח את אותה הודעה מתוך פחד שיעזבו אותך, או מתוך בחירה ברורה במה שנכון לך. מבחוץ זו אותה הודעה, אבל מה שיצמח ממנה יהיה שונה לגמרי.

העבר עיצב אותך, אבל הוא לא מגדיר אותך

והנה התובנה המשחררת: ייתכן שהעבר שלך עיצב את הנטיות שלך, את ההרגלים שלך ואת התגובות שלך, אבל הוא אינו מגדיר את העתיד שלך.

בכל רגע ניתנת לך הזדמנות חדשה, הזדמנות לפעול מתוך כוונה אחרת. לא כדי למחוק את מה שהיה, אלא כדי להפסיק לתת לו להחליט במקומך.

התחדשות היא לא מהפכה

התחדשות היא לא שינוי עצום שמתרחש בן לילה. היא משהו פשוט ומתמשך, רגע אחר רגע.

אינך צריכה לשנות את כל חייך בבת אחת. את מתחילה בשינויים קטנים: במחשבה אחת שאת מחליטה לא להאמין לה, במילה אחרת שאת אומרת לעצמך, בצעד אחד קטן לכיוון מה שנכון לך.

אלה עשויים להיראות חסרי חשיבות, כמעט זניחים, אבל הם אינם כאלה. כי כל פעולה, קטנה ככל שתהיה, היא זרע.

כשנדמה שכלום לא צומח

יש תקופות שבהן נדמה שכלום לא זז. את משקיעה, מנסה, בוחרת שוב ושוב, והאדמה נשארת חשופה.

אבל זרעים לא נובטים לפי לוח הזמנים שלנו. יש כאלה שנובטים מהר, ויש כאלה שצריכים חורף שלם. ולפעמים התנאים צריכים קודם להבשיל.

שום דבר ממה שאת זורעת לא הולך לאיבוד.

אז מה את בוחרת לשתול השבוע?

קרן